הבמה › סיפורים שלא מספרים לכם › הפרחים שנשארים בסוף הערב
מה קורה לפרחים שנשארים בסוף הערב
אלפי שקלים של פרחים, ושעה אחת לפני שהאולם נסגר. מה באמת קורה להם
צילום: [שם הצלם / הספק]
השעה אחת בלילה, האורחים האחרונים יוצאים, ועל ארבעים שולחנות עומדים פרחים שעוד לפני כמה שעות היו מרכז העיצוב של החתונה. כמעט כל משפחה שואלת באותו רגע את אותה שאלה: מה עושים עם כל זה? בכתבה הזו נעקוב אחרי תרחיש כזה, ונבדוק למי הפרחים שייכים בפועל, מה המעצב לוקח בחזרה, ואילו אפשרויות יש: לקחת הביתה, לחלק לאורחים, לתרום, או לשמר את זר הכלה לשנים.
אחת בלילה, ארבעים שולחנות של פרחים
התרחיש שלפניכם הוא תרחיש לדוגמה, שמבוסס על מה שקורה בסוף הרבה חתונות. השמות והפרטים בדויים.
האורחים האחרונים יוצאים. על ארבעים שולחנות עומדים מרכזי שולחן של ורדים לבנים, אקליפטוס ופרחי עונה. החופה עדיין מלאה בפרחים, וגם שער הכניסה.
אמא של הכלה, דליה, מסתכלת עליהם ושואלת את השאלה שכמעט כל משפחה שואלת בסוף הערב: "מה עושים עם כל זה?". ואז מגיע הצוות של המעצב, עם ארגזים, ומתחיל לאסוף.
למי הפרחים שייכים, באמת
כאן מתחילה אי ההבנה הכי נפוצה. זוגות רבים בטוחים שכל מה שעל השולחנות שלהם, כי שילמו עליו. בפועל, זה תלוי במה שסוכם.
הכלים בדרך כלל של המעצב. אגרטלים, מעמדים, פמוטים וקשתות חוזרים אליו, כי הוא משתמש בהם שוב באירוע הבא.
הפרחים עצמם, לרוב של הזוג. אבל לא תמיד. יש מעצבים שלוקחים גם את הפרחים, ויש שמשאירים הכל.
מה שקובע. החוזה, או מה שנאמר בפגישה. על מה כדאי לבדוק לפני שחותמים עם כל ספק, אפשר לקרוא בחוזים וסגירות.
הצוות שמפרק בלילה
בזמן שהמשפחה מתחבקת ואוספת מתנות, צוות המעצב עובד מהר. הוא צריך לפנות את הציוד לפני שהאולם נסגר.
מה הם לוקחים. כלים, מעמדים, בדים, נרות לד ותאורה דקורטיבית.
מה הם משאירים. לפעמים את הפרחים בשקיות או בצרורות. לפעמים פשוט על השולחן.
מי מתאם. כדאי שהמפיק או מנהל האירוע ידעו מראש מה נשאר לזוג, ומי אוסף. על התפקיד הזה אפשר לקרוא בהפקת אירועים.
אפשרות ראשונה: לקחת הביתה
זה הפתרון הפשוט ביותר, ובדרך כלל גם הכי נפוץ.
להתכונן מראש. דליים, שקיות גדולות או ארגז ברכב. פרחים בלי כלי מתייבשים מהר.
אדם אחד אחראי. לא הזוג. אח, חברה או בן דוד, שיודע שזה התפקיד שלו בסוף הערב.
לא הכל. ארבעים מרכזי שולחן לא נכנסים לדירה אחת. כדאי לבחור כמה, ולחשוב מה עושים עם השאר.
אפשרות שנייה: לחלק לאורחים
בסוף הערב, הרבה אורחים שמחים לקחת פרחים הביתה. זו גם דרך יפה להיפרד.
הודעה קטנה. שלט ליד היציאה, או הודעה של הדי ג׳יי בסוף הערב: "הפרחים מחכים לכם, קחו הביתה".
לתאם עם המעצב. אם הכלים שלו, צריך להוציא את הפרחים מהם לפני שהאורחים לוקחים. אחרת, אגרטלים ייעלמו.
האורחים המבוגרים. לסבתות ולדודות יש לא פעם הכי הרבה הנאה מזה.
אפשרות שלישית: לתרום
בתרחיש שלנו, דליה מחליטה על דבר אחר: היא מתקשרת לבית האבות שבו גרה אמא שלה, ושואלת אם ירצו פרחים. למחרת בבוקר, עשרים מרכזי שולחן עומדים בחדר האוכל שלהם.
יוזמות קיימות. יש עמותות ויוזמות שאוספות פרחים מאירועים ומעבירות אותם הלאה. כדאי לבדוק מראש אם יש כזו באזור שלכם.
זמן. הפרחים צריכים לצאת מהאולם בלילה עצמו או למחרת מוקדם. תאמו מראש מי אוסף ומתי.
לשאול לפני. לא כל מקום יכול לקבל פרחים. יש מחלקות בבתי חולים, למשל, שבהן לא מכניסים פרחים. תמיד לשאול.
זר הכלה: הפרחים שכדאי לשמור
מכל הפרחים בחתונה, זר הכלה הוא זה שהכי הרבה כלות רוצות לשמור.
ייבוש בתלייה. תולים את הזר הפוך במקום יבש, מוצל ומאוורר, לכמה שבועות.
כבישה. מוציאים כמה פרחים, ומייבשים אותם בין דפים של ספר כבד. אחר כך אפשר למסגר.
שימור מקצועי. יש בעלי מקצוע שמשמרים זרים בשיטות שונות. כדאי לברר מראש, כי ככל שמתחילים מוקדם יותר אחרי החתונה, התוצאה טובה יותר.
זר לזריקה. כלות שרוצות גם לזרוק זר וגם לשמור, מזמינות לפעמים זר שני, קטן ופשוט יותר, רק לזריקה.
ומה עם מה שנשאר
גם אחרי שלקחו, חילקו ותרמו, נשאר לא מעט. בדרך כלל עלים, גבעולים ופרחים שכבר נבלו.
קומפוסט. בחתונות בגני אירועים, לפעמים יש במקום אפשרות לקומפוסט. שווה לשאול.
פחות מההתחלה. יותר זוגות בוחרים פרחים בכמות מדויקת, צמחים בעציצים שאפשר לקחת הביתה, או פרחים יבשים שנשמרים. על המגמות האלה אפשר לקרוא בטרנדים.
פרחי עונה. פרחים שגדלים בעונה של החתונה מחזיקים בדרך כלל טוב יותר. על ההשפעה של העונה על העיצוב אפשר לקרוא בהעונה שבה אתם מתחתנים.
מה סוגרים עם המעצב מראש
כשבוחרים מעצב פרחים, השאלות על סוף הערב חשובות לא פחות מהשאלות על העיצוב. במגזין ספקים אפשר להכיר מעצבים ולהשוות ביניהם.
מה שלו ומה שלכם. כלים, מעמדים, פרחים, בדים.
מי מפנה ומתי. האם הצוות שלו מפנה הכל, או משאיר לכם.
כלים שנשארים. אם אתם רוצים לקחת גם אגרטלים, האם אפשר, ובאיזה מחיר.
תרומה. האם הוא מוכן לעזור לארוז את הפרחים לתרומה.
שפה אחת. העיצוב, הפרחים והצבעים צריכים לדבר באותה שפה כבר מההתחלה. על זה אפשר לקרוא במדריך לתיאום צבעים בין כל הספקים.
כמה זה שווה בכלל
פרחים הם לא פעם אחד הסעיפים הגדולים בתקציב העיצוב. ובכל זאת, רוב הזוגות מקדישים לסוף החיים שלהם דקה אחת של מחשבה.
לחשוב על זה כחלק מההשקעה. פרחים שממשיכים לבית, לאורחים או לבית אבות, הם פרחים שהכסף עליהם ממשיך לעשות טוב.
לתכנן את התקציב בהתאם. אם חשוב לכם שהפרחים יחיו אחרי החתונה, אולי עדיף להשקיע בפחות מרכזים, אבל איכותיים יותר. כלים לתכנון התקציב תמצאו בכסף ותקציב.
מה דליה עשתה בסוף
חלק מהפרחים נסעו הביתה עם הזוג. חלק חולקו לאורחים ליד היציאה. עשרים מרכזי שולחן הגיעו למחרת לבית האבות. ואת זר הכלה, דליה תלתה הפוך במרפסת, ושלושה שבועות אחר כך הוא נכנס למסגרת.
מה שלא נכנס לאף אחת מהאפשרויות, נשאר לצוות של המעצב. אבל הפעם, זה היה מעט מאוד.
עוד על הרגעים הקטנים של סוף הערב, ועל הדברים שזוגות לא חושבים עליהם מראש, תמצאו בכלה וחתן.
החתונה נגמרה באחת בלילה. הפרחים שלה המשיכו עוד שבוע, בכמה בתים.
שאלות נפוצות
זה תלוי במה שסוכם עם המעצב. ברוב המקרים הכלים, המעמדים והאגרטלים שייכים למעצב וחוזרים אליו, ואילו הפרחים עצמם נשארים לזוג או נזרקים אם אף אחד לא לוקח אותם. כדאי לסכם את זה מראש.
בדרך כלל כן, את הפרחים עצמם, אבל לא תמיד את הכלים שבהם הם עומדים. כדאי להביא מראש דליים או שקיות, ולמנות אדם אחד שאחראי לאסוף אותם בסוף הערב.
יש יוזמות ועמותות שאוספות פרחים מאירועים ומעבירות אותם הלאה, למשל לבתי אבות. כדאי לבדוק מראש אם יש יוזמה כזו באזור שלכם, ולתאם איסוף, כי הפרחים צריכים לצאת בלילה עצמו או למחרת בבוקר.
אפשר לייבש אותו בתלייה הפוכה במקום יבש ומוצל, לכבוש פרחים בודדים בין דפים, או לפנות לבעלי מקצוע שמשמרים זרים בשיטות שונות. ככל שמתחילים מוקדם יותר אחרי החתונה, התוצאה טובה יותר.
מה כלול בהצעה, מה שייך למעצב וחוזר אליו, מה נשאר לזוג, מי מפנה את הפרחים ומתי, והאם יש תוספת על פינוי או על השארת כלים.
